פסק-דין בתיק ת"ת 27292-06-12

2.      הטעם העיקרי שהעלתה המבקשת בבקשה ובתשובה מטעמה לסילוק התביעה ללא חיובה בהוצאות הינו שהשליח, שלפי הטענה ביצע את מסירת האזהרה (בתיק ההוצאה לפועל) למשיב, לא אותר על ידה, וכי נפלה קורבן לשליח שהוליך אותה שולל, והודיע כי ביצע את המסירה למשיב, למרות שלכאורה עולה כי לא ביצע כלל את המסירה. כן נטען שכנגד השליח הוגשה תלונה במשטרת ישראל, ובנסיבות העניין ולאור העובדה כי הולכה בכחש על ידי השליח אין מקום לחייבה בהוצאות בגין סילוק התביעה.

3.      המשיב טען, בתגובה מטעמו, בתמצית, כדלקמן-

המבקשת לא צירפה לבקשתה תצהיר לצורך תמיכה בטענות שבעובדה, ודי בכך כדי לדחות את בקשתה בעניין הפטרה מחיובה בהוצאות.

המשיב נאלץ לבזבז זמן ומשאבים רבים בהתמודדות מול התביעה, וצווי העיקול שהוטלו עליו, לרבות על חשבונות עו"ש, על כל המשמעות שהייתה לכך על פעילותו השוטפת של משרדו, תוך שפירט את ההליכים שננקטו על ידו בלשכת ההוצאה לפועל ובתיק זה, ולשיטתו, מן הראוי לחייב את המבקשת בהוצאות לדוגמא. 

רק לאחר שהצדדים הגיעו להסדר דיוני בבית המשפט בדבר בדיקת החתימה המיוחסת למשיב במסמך שבמחלוקת, החליטה המבקשת לסגת מהתביעה, תוך שהמשיב נשא בהוצאות (חלקיות) של המומחה. 

המשיב טען בבקשתו מלכתחילה כי האזהרה לא הומצאה לו, וביקש את התייצבותו של השליח לדיון שנקבע בבית המשפט בדיון שנקבע בבקשתו להארכת המועד ובהתנגדות (וזה לא התייצב לדיון), ולפיכך המשיבה הייתה יכולה לבדוק את טענתו זו מול השליח מבעוד מועד. כן נטען כי לבקשתה מיום 21.6.2012 לביטול ההחלטה בעניין צמצום היקף צו העיקול, צירפה המשיבה תצהיר מטעמו של השליח, והדבר אינו מתיישב עם טענתה לגבי עיתוי בדיקת נכונות גרסתו.

המשיב טרם אמר את דברו לגבי הנזקים שנגרמו לו ועל כך תבוא תביעה מתאימה.

המשיב סבור כי בנסיבות העניין יש מקום לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות, ואף בהוצאות לדוגמא, בסכום של 30,000 ש"ח.

4.      עסקינן בתביעה על סכום קצוב שהגישה המבקשת כנגד המשיב, ונתבעים נוספים, על סכום של 16,848 ש"ח (כך במקור), על יסוד מסמך שצורף לכתב התביעה, ועליו מופיע שמו של המשיב, וכן שירטוט של חתימה המיוחסת לו (והמוכחשת על ידו).

5.      המשיב הגיש בקשה להאריך לו את המועד להגשת התנגדות לביצוע התביעה, וכן את ההתנגדות גופה, וטען, בין היתר, כי אינו קשור למסמך ההתחייבות ואינו חתום עליו, וכן טען כי לא חתם כלל על אישור המסירה שהוצא במסגרת תיק ההוצאה לפועל.  

6.      בין לבין, הוגשו בקשות לביטול או לפחות לצמצום צווי העיקול שהוטלו על המשיב במסגרת תיק ההוצאה לפועל, וניתנו החלטות בעניין זה, תוך שהמשיב התבקש להפקיד עירבון כספי בסך של 5,000 ש"ח לצורך כך (הפיקדון הוחזר למשיב).

7.      המבקשת, באמצעות באת כוחה, הסכימה להאריך למשיב את המועד להגשת ההתנגדות, בדיון שנערך בפני ביום 25.10.2012, וכן הוסכם בין הצדדים על הסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה, שלפיו- החתימה המיוחסת למשיב על המסמך שבמחלוקת תיבדק על ידי מומחה מוסכם (עו"ד יצחק חגג), וכי ממצאיו יהיו מכריעים לצורך יישוב המחלוקת ביניהם, וככל שהמומחה ימצא כי המדובר בחתימת המשיב הרי שעליו יהיה לשאת במלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד, וככל שיקבע כי אין המדובר בחתימת המשיב, הרי שהתביעה כנגדו תידחה, והוא יימחק מתיק ההוצאה לפועל, וכן- "... יידרש בית המשפט לפסוק בשאלת ההוצאות, כאילו נדונה התביעה וההגנה לגופו של עניין ונקבע כי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע...".

8.      בהמשך להסדר הדיוני הנ"ל, המשיב שילם למומחה את חלקו לצורך ביצוע הבדיקה והכנת חוות הדעת, בסך של 2,925 ש"ח, וכן נקבעה ביניהם פגישה, והמומחה טען כי ערך הכנות לקראת אותה פגישה, ותוך כדי נסיעתו לפגישה שנקבעה ביניהם, התקבלה אצלו הודעה בטלפון כי לאור עמדת ב"כ המבקשת אין צורך בהכנת חוות הדעת, ולפיכך הוסכם עם המשיב על החזרת מחצית הסכום ששולם בסך של 1462.5 ש"ח.

9.      בהמשך לבקשת המבקשת בעניין זה הרי שיש מקום להורות על דחיית התביעה כנגד המשיב וכן על מחיקתו מתיק ההוצאה לפועל.

10.  יחד עם זאת לא מצאתי לנכון לפטור את המבקשת מתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחתו של המשיב, מהטעמים שיפורטו להלן.

11.  טענתה העיקרית של המבקשת לעניין אי חיובה בתשלום הוצאות ושכר הטרחה הינה כי השליח שהיה אמור לבצע את מסירת האזהרה (בתיק ההוצאה לפועל) למשיב, הוליך אותה בכחש, ובדיעבד התברר לבאי כוחה כי האזהרה כלל לא הומצאה למשיב.

12.  טענה זו של המשיבה יכולה להתיישב עם הטענות שהעלה המשיב שלפיהן האזהרה לא הומצאה לו, והבירור לגביה היה רלבנטי לעניין בקשתו להארכת המועד להגשת ההתנגדות לתביעה על סכום קצוב, בירור שבסיומו הגיעו הצדדים להסכמה על הארכת המועד לצורך הגשת ההתנגדות, וכן על הסדר דיוני לצורך הכרעת המחלוקת שביניהם.